איגמה ניהול ומ נ' מיצוה גבריאל ע"י עו"ד נתן ג'ורנו

פסק דין

תחילתו של הליך זה בהגשה לביצוע של 7 שיקים שנמשכו ע"י הנתבע. השיקים הוגשו לביצוע בלשכת ההוצל"פ בעכו. הנתבע הגיש התנגדות בה טען כי התובעת אינה אוחזת כשורה בשיקים ואינה אוחזת בהם כלל. עוד נטען כי התובעת לא נתנה לנתבע תמורה כלשהי בגין השיקים והם הועברו אליה לאחר שחוללו וללא הסבה לכן הנתבע אינו חייב בתשלומם.

הדיון הועבר לבית משפט בירושלים, הצדדים הסכימו שההתנגדות תתקבל וההליך הועבר לפסים של תביעה בסדר דין מהיר.

בסופו של דבר, לאחר שהתביעה נדחתה ופסה"ד בוטל, הוגשו תצהירי הצדדים.

התובעת טענה כי קיבלה את השיקים מחברת מותג שהיתה חייבת לה 30,000 ₪, אותם שילמה למבקשת בין היתר באמצעות השיקים נשוא תיק זה. הנתבע טען כי לא קיבל תמורה כלשהי לא מהתובעת ולא מחברת מותג. עוד טען הנתבע כי השיקים לא הוסבו לא ע"י המושך ולא ע"י חברת מותג ולפיכך התובעת לא זכאית לגבות את סכום השיקים.

מנהל התובעת והנתבע נחקרו בפניי. מנהל התובעת חזר על טענות התובעת לפיהן מדובר בשיקים שהתקבלו מחברת מותג עבור חוב שחברת מותג היתה חייבת לתובעת, לאחר שחברת מותג נקלעה לקשיים כספיים. המנהל לא ידע לאמר האם מדובר בשיקים שהתקבלו לאחר שהם חוללו, אף שהעיד כי ההוראה בחברה היתה לא לקבל שיקים כאלה. לדבריו, התובעת עוסקת במכירת מוצרי חשמל וחברת מותג שעסקה למיטב ידיעתו במכירת מוצרים באופן טלפוני, רכשה מהתובעת מוצרים ונותרה חייבת לתובעת כ- 30,000 ₪.

לדבריו, השיקים התקבלו אצלו עוד לפני שהתובעת התאגדה והם הופקדו באחד החשבונות שלו.

הנתבע עצמו העיד כי מסר את השיקים לאדם בשם בן-חמו (הוא אכן רשום על השיק כנפרע) שהיה מוכר חמוצים בשוק. בן-חמו סיפק לו סחורה לחנות שהיתה של הנתבע והוא נותר חייב כספים לבן-חמו, כמו שנותר חייב גם לספקים אחרים. לדבריו, הוא שילם לבן-חמו את כל המגיע לו אך לא קיבל את השיקים בחזרה עקב יחסי אמון ששררו בינו לבין בן-חמו.

יש לציין כי את כל הסיפור של בן-חמו הנתבע לא טען בכתבי הטענות או בתצהירים שהוגשו על ידו, לא בתצהיר ההתנגדות ולא בתצהיר העדות הראשית בתיק. לדבריו, הוא לא רצה שהתובעת תדע שהוא יודע למי הוא נתן את השיקים. לדבריו, השיקים חוללו לאחר שהופקדו בחשבון של בן-חמו, כך אמר לו בן-חמו עצמו.

לאחר עיון בטענות הצדדים באתי למסקנה כי יש לדחות את ההתנגדות ולקבל את התביעה.

אמנם מעיון בשיקים עולה בבירור שהתובעת אינה אוחזת כשירה בשיקים. השיקים נרשמו לפקודת בן-חמו ואין עליהם חתימת היסב, די בכך כדי לקבוע כי התובעת אינה אוחזת כשורה בשיקים. אולם כדי שתובע יהיה זכאי לגבות שיק, אין צורך באחיזה כשורה, די בכך שהתובע יהיה אוחז בשיק. אם הנתבע לא ממציא טענת הגנה הפוטרת אותו מתשלום השיק, עליו לשלם את השיק למי שאוחז בו אף אם אינו אוחז כשורה.

בנדון דנן, טענות הנתבע היו כי הוא לא קיבל כל תמורה עבור השיק לא מהתובעת ולא מחברת מותג, ואולם בחקירתו התברר כי הוא כן קיבל תמורה עבור השיקים ממי שרשום כנפרע על גבי השיקים, בן-חמו. שיקים הינם מסמך סחיר ולפיכך כדי לחייב מושך שיקים לשלמם למי שאוחז בהם, אין צורך בכך שדווקא האוחז ייתן את התמורה למושך. די בכך שהמושך קיבל תמורה ממי שקיבל ממנו את השיקים כדי לחייבו לשלמם. טענת הנתבע כאילו פרע את השיקים לבן-חמו אך לא קיבלם בחזרה - לא הוכחה. הנתבע לא המציא ראייה כלשהי לכך שביצע תשלומים לבן-חמו ולכן שחובו כלפי בן חמו, שהוא לא התכחש לו, נפרע. בן-חמו עצמו לא הובא לעדות. לפיכך לעובדה שהנתבע לא קיבל תמורה מהתובעת אין כל חשיבות, די בכך שהוא קיבל תמורה מהמושך כדי לחייבו. באשר לתמורה שנתנה התובעת עבור השיק, ראשית, ב"כ התובעת העיד על אותה תמורה, מדובר במוצרים שנמכרו לחברת מותג. שנית, לתובעת קיימת חזקת תמורה גם ללא הוכחה מפורשת על מתן תמורה. אוחז בשיק, חזקה שנתן תמורה עבורו.

העולה מכל האמור הוא כי אמנם התובעת אינה אוחזת כשורה בשיקים אך אין ספק שהיא אוחזת בהם ומשכך, ובהעדר טענת הגנה שהובאה ע"י הנתבע, עליו לשלם את השיקים לתובעת.

אני מקבל איפוא את התביעה ומחייב את הנתבע לשלם לתובעת את סכום השיקים כפי שהם במחשב ההוצל"פ וכן אני מחייבו בהוצאות וכן בשכ"ט עו"ד בסך 2,000 ₪ שיתווספו לחוב.

עיכוב הליכים בתיק הוצל"פ: 08-01062-07-8 מבוטל.

המזכירות תשלח בדואר העתק לצדדים.

ניתן היום, כ"ז אייר תשע"א, 31 מאי 2011, בהעדר הצדדים.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: